מאמר זה מבוסס על מספר מקורות מידע ובין היתר על המאמר הנגשת אתרי אינטרנט – משרד המשפטים. למען הסר ספק, הנוסח הקובע הוא הנוסח המופיע בחוק ומאמר זה הוא בגדר פרשנות והבהרות.

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק “שירות לציבור” כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח – 1998 ומידע על אודות השירות הציבורי.

לפי סעיף 19י לחוק, שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה ובין היתר: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט יצטרך להנגיש את האתר.

לוחות זמנים לביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט

בכפוף לאמור במאמר הסבר ופרשנות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באתר משרד המשפטים בקישור זה ובכפוף לשינויים שבוצעו (ב 19.09.2016) בתקנה 35 סעיף ד(1) לעניין דחיית מועד  יישום תקנה 35 כפי שפורסם באתר כנסת ישראל – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

יובהר כי הדחייה ניתנה לכל בעלי האתרים ולא רק לבעלי אתרים שהגישו תכנית הנגשה – שכן מנגנון זה לא נקבע ע”י המחוקק.

לפיכך, לוחות הזמנים המעודכנים יהיו כדלהלן:

• אתר קיים – עד ה 25.10.2017
• תוספות ושינויים באתר קיים, שהוספו עד 24 חודשים מתחילת התקנות כלומר עד 25.10.15) – יש להנגיש עד 25.10.17
• שירות אינטרנט חדש, שהועלה לאוויר תוך 24 חודשים מתחילת התקנות (עד 25.10.15) – יש להנגיש עד 25.10.17
• אתר חדש או תוספת לאתר קיים שהועלו החל מ-24 חודשים מתחילת התקנות כלומר עד 25.10.15).– יהיו נגישים מידית.

לצורך הבהרה: כל אתר או חלק ממנו שהועלה לפני 25 באוקטובר 2015, יונגש עד 25 באוקטובר 2017, וכל אתר או חלק ממנו שהועלה אחרי 25 אוקטובר 2015, צריך להיות נגיש באופן מיידי.

עם זאת, בתקופה שבין 25 באוקטובר 2015 עד 25 באוקטובר 2017, על עמודים ו/או יישומים שמוסיפים לאתר אינטרנט קיים לעמוד בדרישות תקנה 35 ככל שהפלטפורמה או מערכת ניהול התוכן (content management system) של האתר מאפשרים זאת. דהיינו, במידה ולא ניתן להנגיש את העמודים או היישומים הנוספים במלואם, בשל מגבלות תשתית האתר, יש לבצע התאמות ככל האפשר, ברכיביו השונים. לדוגמא: אם ניתן להנגיש מסמכי word או pdf בדף החדש אך לא ניתן להנגיש את מערכת הניווט, יונגשו המסמכים ולא תונגש מערכת הניווט, בשלב זה.

מי חייב בנגישות מידע ושירותים באינטרנט?

מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.

הגורמים החייבים בנגישות הם

• גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
• רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
• גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים המבקשים לקבל פטור מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי, רשאים לפנות בבקשה לפטור לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

האם רק אתרים חייבים בנגישות?

לא רק אתרי אינטרנט חייבים בנגישות אלא גם מסמכים, דפים, אפליקציות (יישומים) וכל שירות או מידע אודות השירות הניתנים באמצעות האינטרנט. לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק צריכה להיות נגישה. גם מסמכים המופקים ונשלחים באופן אוטומטי כחלק מהשירות צריכים להיות נגישים. כמו כן, אפליקציות שהן אמצעי למתן שירות או מידע אודות השירות חייבות בנגישות.

יש להנגיש אפליקציות כפי שמנגישים אתרי אינטרנט, לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן הישראלי בשינויים המחויבים. בין אם מדובר באפליקציה המוטמעת באתר האינטרנט, אפליקציה עצמאית השייכת לאתר אינטרנט שבו ניתן שירות או אפליקציה עצמאית במכשיר טלפון נייד שהופק עבור השירות בתקנה 35 כתוב במפורש שיש להנגיש “יישומים”.

לגבי האפליקציות בסמארטפונים ובטבלטים – עמדת הנציבות היא שיש להנגיש את האפליקציות לפי התקן הישראלי באמצעות הכלים שניתנים על ידי מערכת ההפעלה. לגבי דברים שאינם ניתנים ליישום מסיבה טכנולוגית – יש לקבל פטור בעילה של אי התכנות טכנולוגית בהתאם לאמור בתקנה 35(ו) לתקנות.

נגישות בסביבות הפיתוח של גוגל ו IOS

שתי הענקיות הגדולות מספקות כיום את כל הכלים הנדרשים לעמידה בדרישות נגישות ברמה הגבוהה ביותר וכל זאת בסביבת הפיתוח עצמה. יתר על כן, ביצוע התאמות הנגישות באפליקציות סלולר ברוב המקרים קלה יותר ופשוטה מאוד ליישום ובמקרים רבים יותר מהמשאבים הנדרשים להנגשת אתרי אינטרנט.

גם מיקרוסופט מספקת אפשרויות לפיתוח נגיש של אפליקציות סלולר בדומה ליישומים המשרדיים של מיקרוסופט. אבל, נכון לעת כתיבת מאמר זה – אין תמיכה להטמעת הקראה בשפה העברית במכשירי סלולר מבוססי מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט. לפיכך, נגישות במכשירי טלפון אינם כוללים נגישות לסיוע בהקראה בשפה העברית.

דוגמאות לשירותי אינטרנט החייבים בנגישות

שימת הדגש צריכה להיות על תכנים שהם שירות ציבורי או מידע אודות השירות הציבורי. דפי אינטרנט הכוללים מידע שהוא אינו חלק מהשירות הציבורי אינם חייבים בנגישות. לדוגמה, פירוט קורות חייהם של ראשי העיר לדורותיהם ברשות מקומית מסוימת אינם חייבים בנגישות שכן הם אינם כלולים כחלק מהשירות הציבורי. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בהליך הנגשת אתר אינטרנט ניתן לייצר פלטפורמה נגישה שתאפשר נגישות גם למידע שאינו חייב בהכרח בנגישות.

דגשים ודוגמאות לעניין חובת הנגישות בשירותי אינטרנט

נגישות למי?

ראשית, חשוב להבהיר כי ביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט מתייחסת לאנשים עם מוגבלויות חושיות כגון לקויות ראייה, עיוורון ושמיעה, פיזיות / מוטוריות ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בהתאם לאמור בתקן הישראלי ת”י 5568 המבוסס על הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA ובכפוף לשינויים שבוצעו בתקן הישראלי.  ישנם מקרים בהם אנשים עם מוגבלות מתאפיינים ביותר מסוג אחד של מוגבלות (מוגבלות מורכבת)  ולפיכך, הנגשת האתר בהתאם להנחיות התקן יבטיחו נגישות מיטבית לכל סוגי המוגבלויות מבלי שיהיה צורך להפעיל  מנגנון ספציפי לסוג מסוים של מוגבלות באתר נתון.

מדיה מבוססת זמן

גם כאן, ההנגשה של מדיה תלוית זמן המספקת שירות ציבורי או מידע אודות השירות הציבורי צריכה להיות מונגשת באמצעות תמלול, כתוביות ותיאור קולי.

דוגמאות

• אם אתר אינטרנט המספק שירות של צפייה ישירה בסרטים או שירות של האזנה לקובצי אודיו של הרצאות – חייב להנגישם בהתאם לדרישות הנגישות שכן המדיה תלוית הזמן היא חלק מהשירות הציבורי.
• אם אתר רשות מקומית מפרסמת את ישיבות המועצה באתר האינטרנט כך שהן יהיו ניתנות לצפייה באמצעות האתר – הם חייבים בנגישות.
• אם סטודנט פרסם בבלוג האישי שלו סרטון המתעד את מסעותיו במקום כלשהו בעולם וסרטון זה איננו חלק משירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי – ולפיכך, הוא לא יהיה חייב בהנגשת הסרטון.

פרסום התאמות הנגישות

חובה לפרסם באתר האינטרנט את התאמות הנגישות שבוצעו הן בשירות בממד הפיזי והן התאמות הנגישות שבוצעו באתר האינטרנט לרבות פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עימו. באשר לפרסום התאמות נגישות שבוצעו בשירות הציבורי – מומלץ להיוועץ במורשה לנגישות השירות על מנת שינחה את החייב בנושא זה. לעיונכם, ניתן לעיין במאמר הרחבה בנושא הצהרות נגישות